1לעדה ולעדים – פיר׳ לדיינים ולעדים.
התוקע לחבירו נותן לו סלע, ר׳ יהודה משום ר׳ יוסי הגלילי מנה – רב״ס ז״ל: כבר פרישנה בריש פרק שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים ובעינן האי מנה דתנן משום ר׳ יוסי הגלילי מנה צורי הוא, ונותן לו מאה סלעים, או דילמא מנה מדינה יהיב ליה דהויין להי חמשים זוז דהינו שמינית, ופשטינן דמנה צורי תנן ממעשה דההוא גברא דתקע ליה לחבריה אתא לקמיה דר׳ יהודה נשיאה, אמ׳ ליה הא אנא והא ר׳ יוסי הגלילי, זיל הב ליה מנה צורי ובעינן יש אומר לנזקין אי לא מי אמרינן כשם שלמיתה יש אומד דאמרינן בכגון זה האבן או העץ ימות האדם וכגון זה לא ימות, כן נמי לנזקין נימא כגון זה עביד נזק וכגון זה לא עביד נזק, או דילמא כל דהוא עביד נזק בין גדול בין קטן, ואתן למיפשט דאין אומד לנזקין ממתניתין דתנן בפרק שור שנגח את הפרה2, מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל שהוא כדי להמית עשרה טפחים, מאי לאו ממטה למעלה קא חשיב והכי קאמ׳ מטפח ועד עשרה ליכא מיתה נזקין איכא, אלמא לנזקין כל דהוא ואפילו טפח ולא אמדינן ליה, ודחינן לא מלמעלה למטה קא חשיב והכי קאמ׳, עשרה איכא מיתה פחות מעשרה פורתא מיתה ליכא נזקים איכא3 כשיעור נזק ממנה דאלמא אמדינן הפחות אם ראוי לנזק ולעולם יש אומד לנזקין. אמדוהו והיה מתנונה והולך, פיר׳ ממתין בחולי עד הנה מדברי רב״ס ז״ל.
[רבינו חננאל ז״ל:]4 איבעיא להו סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן, תא שמע מן ההוא דתקע ליה הפתקא לחבריה, אתא לקמיה דר׳ יהודה נשיאה כול׳ ופשטוהא בתחילת פרק שור שנגח ד׳ ה׳ שוורים5 מיהא דאמ׳ רב יהודה אמ׳ רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה, וכבר פירשנוהו במקומו פירוש יפה לפיכך לא הארכנו עכשיו. וקימא לן זו הסלע סלע מדינה היא דהיא פלגו דזוזא, וליתה לדר׳ יהודה נשיאה דסבר לה כר׳ יוסי הגלילי דאמ׳ מנה צורי, ואקשינן אהא דתניא6 סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש כול׳ עד ר׳ עקיבה אומ׳ כולן עדים ואין עד נעשה דיין. וסבר ר׳ עקיבה אין עד נעשה דיין, והתניא הכה את רעהו באבן או באגרוף, פיר׳ אצבעותיו כפופות קווצות על כף ידו זה הוא אגרוף האמור בתורה, שמעון התימני אומ׳ מה אגרוף מיוחד דבר שמסור לעדה ולעדים כול׳, אמ׳ לו ר׳ עקיבה וכי בפני בית דין הכהו שיודעין על מה הכהו אם על שוקו או על צפור נפשו הכהו, אלא מה אגרוף שמסור לעדים אף כל שמסור לעדים, פרט שיצתה אבן מתחת ידו, כלומר ולא עמדו העדים באותה האבן ואבדה שהוא פטור, ודייקינן מד קאמ׳ ר׳ עקיבה וכי בפני בית דין הכהו וכול׳, שמעינן מינה דעד נעשה דיין, ופרקינן לדבריו דשמעון התימני אמ׳ לו וכי בפני בית דין הכהו אבל ר׳ עקיבה לעולם קסבר אין עד נעשה דיין.בתוך: אהל ישעיהו, ירושלים תשס"א, באדיבות הרב הלל מן (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 קטע זה והקטע שלאחריו מופיעים בכ״י באמצע דף צ״א. לאחר ד״ה ״אמדוהו והיה״.
2 לעיל נ,ב, וסנהדרין מה,א.
3 משמע דנזקין איכא בכל בור ואפילו בפחות מג׳, ועי׳ בזה בש״ך סת״י סק״ב, וביש״ש פ״ה סכ״ד.